רומרשטיין נ' המוסד לביטוח לאומי / חיפה ע"י הלשכה המשפטית

פסק דין

1.ביום 17/3/08 אירעה לתובע תאונת עבודה.

2.בעקבות התאונה התובע הגיש לנתבע תביעה לתשלום דמי פגיעה.

התביעה אושרה לתקופה 18/3/08 ועד 3/4/08.

התביעה לתשלום דמי פגיעה לתקופת אי כושר מיום 9/4/08 ועד 14/6/08 ( "להלן: תקופת אי הכושר") נדחתה ע"י הנתבע במכתב דחיה מיום 17/6/09.

3.התובע הגיש תביעה לקביעת דרגת נכות בעבודה וביום 5/8/09 עמד בפני ועדה רפואית אשר קבעה נכותו כתוצאה מהתאונה.

לתקופת אי הכושר נקבעה לתובע ע"י הועדה הרפואית נכות זמנית בגובה 20%.

4.בתביעה זו מערער התובע על קביעת פקיד התביעות בדבר דחיית התביעה לדמי פגיעה לתקופת אי הכושר.

5.בכתב ההגנה טען הנתבע כי בהתאם להלכת זכי מזרחי ( דב"ע נ"ב/0-27 יצחק זכי מזרחי נ' המל"ל, פד"ע כ"ה, 49), אין התובע רשאי לפעול בשני מסלולים משפטיים שונים ומשעמד בפני ועדה רפואית, זו קנתה את הסמכות לדון בעניינו ודין התביעה להימחק על הסף מחוסר סמכות.

6.הצדדים סיכמו טענותיהם, ומכאן להכרעתנו.

7.לטענת התובע בסיכומיו, במכתב הדחייה ניתנה לו האפשרות לפנות בתביעה לבית הדין תוך 6 חודשים, וזאת עשה. חסימת דרכו מפני הגשת התביעה סותרת זכותו הבסיסית וגורמת לו עוות דין ונזק בלתי הפיך.

8.הנתבע שב ומפנה בסיכומיו להלכת זכי מזרחי לעיל וחזר על טענתו כי משעמד התובע בפני ועדה רפואית, היא שקנתה הסמכות לדון בעניינו ודין התביעה להמחק מחוסר סמכות. בגין תקופת אי הכושר אף זיכתה הועדה את התובע באחוזי נכות זמניים.

הנתבע חוזר על הטענות שהעלה בכתב ההגנה.

9. בפסד זכי מזרחי לעיל נקבע:

"בערעור זה נזקקים אנו לשאלה, האם מוסמך בית-הדין לדון בערעור על החלטת פקיד תביעות, שעה שהמבוטח פנה לוועדה רפואית וביקש לקבוע דרגת נכות בגין האירוע המוחי, וזאת נזקקה לנושא.

... אין מבוטח רשאי לפעול בשני מסלולים משפטיים שונים, ועליו לבחור את הדרך בה יילך. אם תאמר כי למבוטח היו ספקות משפטיים בדבר הדרך הנכונה בה ילך, היה עליו לחזור בו מהדרך האחת - פניה לבית-הדין, שעה שהמסלול האחר, הוועדה הרפואית, נזקקה לתביעתו, מה עוד שלא היסס לערער על מסקנות הוועדה הרפואיות מדרג ראשון בפני הוועדה הרפואית לעררים, וממנה לבית-הדין.

.9משהכיר פקיד התביעות באירוע כ"תאונה בעבודה", והמבוטח טוען לנכות בגינה, והוא פונה לוועדה רפואית לעניין נכות מעבודה, הסמכות לקבוע את הקשר הסיבתי בין התאונה לבין הפגימה הנטענת עוברת לוועדה הרפואית (סעיף 61(א)(1) לחוק), בין אם פקיד התביעות אישר את אותו קשר ובין אם לאו (דב"ע מא/560- 01[2], הנ"ל).

למותר לציין כי הוועדה, אם תמצא קשר שכזה המונע מהמבוטח לעסוק בעבודתו או במשלח ידו פרק זמן מסוים בגין הפגימה האחרת, מוסמכת לקבוע לו נכות זמנית בשיעור של %100, המזכה בתשלום הזהה לדמי פגיעה מלאים."

10.בענייננו, משפנה התובע לועדה הרפואית וזו דנה בשאלת מצבו הרפואי של התובע בתקופת אי הכושר וקבעה לו בגין תקופה זו נכות בשיעור 20%, לא יכול התובע לפעול במסלול שני, מקביל, של תביעה בבית הדין כנגד החלטת פקיד התביעות לדחיית התביעה לדמי פגיעה על אותה תקופה ממש.

משדנה בכך הועדה הרפואית, אין לומר כי זכותו של התובע נפגעה או שנגרם לו עוות דין ומכל מקום, על החלטת הועדה יכול הוא לערער בדרך הקבועה בחוק.